ביוגרפיה

אמל נסראלדין ז״ל נולד בשנת 1927 בדלית אל־כרמל והיה ממנהיגיה הבולטים של העדה הדרוזית בישראל. בצעירותו עסק בעשייה כלכלית וחברתית, ובהמשך נמנה עם הדרוזים הראשונים שהתנדבו לשירות בצה״ל ופעל לגיוס לוחמים דרוזים לשירות המדינה, מתוך תפיסה של שותפות גורל ומחויבות עמוקה למדינת ישראל.

נסראלדין היה בוגר האוניברסיטה העברית במדעי המדינה, כיהן כחבר מועצת דלית אל־כרמל וכסגן ראש המועצה, והיה שותף למהלכי פיתוח משמעותיים ביישוב, בהם חיבור לחשמל ולמים, הקמת מפעלי תעסוקה לנשים דרוזיות וקידום פעילות תרבותית וחינוכית. פעילותו המקומית נועדה לחזק את החברה הדרוזית ולשלבה במרחב החברתי והכלכלי של המדינה.

בשנת 1969 נפל בנו, רס״ל לוטפי נסראלדין, במהלך מרדף אחר מחבלים. אירוע זה עיצב את דרכו הציבורית והוביל אותו לפעילות נרחבת למען משפחות שכולות ולהנצחת חללי העדה הדרוזית. הוא הצטרף לארגון יד לבנים הארצי, ובשנת 1980 ייסד את ארגון יד לבנים הדרוזים, אשר פעל ממבנה „בית אוליפנט” בדלית אל־כרמל, והפך עם השנים לאתר הנצחה ממלכתי ולאתר מורשת לאומית, המשלב הנצחה, חינוך ופעילות ציבורית.

במסגרת פעילותו בארגון יד לבנים הדרוזים, כיהן כיו״ר הארגון בשנים 1980–2021, והוביל את פיתוחו והעמקתו כגוף המרכזי להנצחת חללי העדה הדרוזית ולליווי המשפחות השכולות.
בשנים 2021–2025 כיהן כנשיא הארגון, והמשיך לפעול לחיזוק מורשת ההנצחה ולביסוס מעמדו הציבורי והממלכתי של הארגון.

במקביל לפעילותו הציבורית, כיהן כחבר הכנסת מטעם תנועת הליכוד בשנים 1977–1988, ופעל לחיזוק מעמדה של העדה הדרוזית, לשילובה בחברה הישראלית ולקידום זכויותיה, תוך הדגשת חשיבות ההשתלבות במוסדות המדינה והשפעה מתוך המערכת הציבורית והפוליטית.

הוא פעל גם בזירה החינוכית והערכית, ובשנת 2008 ייסד את המכינה הקדם־צבאית הראשונה בעדה הדרוזית – מכינת „כרם אל”. בשנת 2015 הוביל את הפיכתה למכינת „אחים”, מכינה משותפת לבני העדה הדרוזית ולצעירים יהודים, הפועלת לחיזוק השותפות החברתית ולהכנת הנוער לשירות משמעותי בצה״ל ולמנהיגות אזרחית.

בשנת 2008, במהלך מבצע עופרת יצוקה, איבד את נכדו, רס״ב לוטפי נסראלדין, שנקרא על שם בנו שנפל. אובדן נוסף זה העמיק את מחויבותו להנצחת הנופלים ולליווי המשפחות השכולות, וחיזק את תפיסתו כי הזיכרון הוא אחריות לאומית ולא רק משפחתית.

במהלך חייו זכה להוקרה ממלכתית רחבה על פועלו הציבורי והחברתי. הוא עוטר באות הנשיא למתנדב ובאות על״ה – עיטור לוחמי המדינה, השיא משואה בטקס יום העצמאות בשנת 2005, ובשנת 2023 הוענק לו פרס ישראל על תרומתו לחברה ולמדינה.

אמל נסראלדין נפטר בשנת 2025 בגיל 97. מורשתו משלבת מנהיגות ציבורית, עשייה חברתית עמוקה ומחויבות רבת־שנים להנצחת הנופלים, לחיזוק החברה הישראלית ולשימור סיפורם של בני העדה הדרוזית במערכות ישראל.