בן אסעד ובקי. נולד ב־15 ביוני 1949 בכפר מג'אר שבגליל העליון. את לימודיו החל בבית הספר היסודי בכפרו. בנובמבר 1967 התגייס לצה"ל, וכבר בתחילת שירותו הצבאי הביע את רצונו להמשיך בשירות קבע לאחר סיום שירות החובה, מתוך שאיפה להתקדם ולהתפתח במסגרת הצבאית.

במהלך שירותו הצטיין יוסף כחייל טוב ומסור, ומפקדיו ראו בו מועמד מתאים לדרכי פיקוד עתידיות. ואולם, חלומותיו ושאיפותיו לא הספיקו להתגשם. במהלך סיור מבצעי עם יחידתו הדרוזית באזור הערבה, סמוך לעין-יהב, נתקל הכוח בחוליית חבלנים. יוסף גילה אומץ לב רב, הסתער על האויב בנחישות במטרה להדפו, אך נפצע קשה בקרב.

הוא הובהל לבית החולים המרכזי בבאר שבע, שם נאבקו הרופאים על חייו במשך כשלושה שבועות. חבריו לנשק, וביניהם גם חיילות רבות, תרמו מדמן כדי להצילו. חרף כל המאמצים, נפטר יוסף מפצעיו ביום 19 ביולי 1968.

למחרת הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בכפר מג'אר, בטקס צבאי ואזרחי מרשים. מפקדו כתב במכתב תנחומים לאביו:
"אחינו לנשק היה ידוע לכולנו כלוחם אמיץ, חבר נאמן ובעל הכרה מלאה שידע למען מה ובעד מי הוא משרת בצה"ל. שמו יישמר לעד בקרבנו."

שמו של יוסף הונצח גם בספרו של מוסבאח חלבי "ברית דמים".