בן האני וריחאנה. נולד ב-14 בדצמבר 1956 בכפר בית-גאן שבגליל, בן חמישי למשפחה דרוזית דלת אמצעים. הוריו העריכו את ערך ההשכלה והשקיעו בחינוך ילדיהם ככל שניתן. בשנת 1961 החל ללמוד בבית הספר היסודי בכפר וסיים אותו בשנת 1970, ומשם המשיך לבית הספר החקלאי התיכון ברמה שבגליל. הוא התקדם היטב בלימודיו, אך לאחר שסיים את כיתה י"א ראה לנכון לסייע בפרנסת משפחתו, במיוחד לאור שירותו הצבאי של אחד מאחיו.

במהלך לימודיו התיכון היה נאיף חבר פעיל בגדנ"ע והשתתף בספורט, במיוחד בכדורגל, ושיחק בנבחרת בית הספר. אופיו החברותי והחיוך הרחב שעיטר תמיד את פניו הפכו אותו לאהוב ומוערך על ידי בני גילו, הן בכפרו והן בקרב תלמידי הסביבה. נאיף היה עליז, חביב, ואהב לרקוד, במיוחד במסגרת קבוצת הרוקדים של הסתדרות העובדים הכללית. אהבתו הגדולה זכתה להוקרה גם לאחר מותו בשירי תהילה שנכתבו לזכרו.

נאיף גויס לשירות הסדיר בצה"ל בנובמבר 1974. בראשית 1975 סיים את סדרת הטירונות הראשונה וביקש להצטרף לקורס מ"כים, אליו שב לאחר כחודשיים. שירותו בצבא היה קצר אך מלא מסירות ומחויבות.

ב-25 בספטמבר 1975 נפל נאיף בעת מילוי תפקידו, והובא למנוחות בבית העלמין בכפר בית-גאן. הוא השאיר אחריו את הוריו, ארבעה אחים ואחות. מפקדו כתב למשפחה השכולה: "נאיף ז"ל היה ממיטב בנינו הלוחמים ותמיד שאף לתרום ממיטב מרצו".