בן אמלי ויוסף, נולד ביום 13.8.1959 בכפר הדרוזי ירכא. את לימודיו היסודיים סיים בבית הספר בכפרו, ואת לימודיו התיכוניים השלים בבית הספר העיוני בנהריה. סלמן היה תלמיד מצטיין, שאפתן ובעל אהבה גדולה לידע. בכל משימה שלקח על עצמו – בלימודים או בשעות הפנאי – התמיד, השקיע מאמץ רב וזכה להצלחה.

הוא היה נער תוסס, מלא חיים, בעל תחומי עניין רבים. אהב קריאה, במיוחד שירה קלאסית, והתעניין מאוד בספורט – בעיקר בכדורגל. סלמן היה אוהד מסור של קבוצת "מכבי נתניה", הכיר אישית רבים משחקניה ואף עקב בקפידה אחרי קבוצות הכדורגל באנגליה ושחקניהן.

סלמן לא הסתפק בתחביבים האישיים בלבד, אלא פעל רבות למען החברה סביבו. הוא היה דמות מרכזית בקרב בני גילו, ויחד עם חבריו הפך את בית הנוער בכפר למוקד פעילות שוקק חיים. מתוך תחושת אחריות ציבורית תרם מזמנו וממשאביו לקידום קבוצת הכדורגל המקומית, נכח בכל משחק ולקח חלק פעיל בהנהלת הקבוצה.

בבית הספר בנהריה, שלמדו בו יהודים וערבים, היה אהוב ומקובל על הכול. הוא גאה במוצאו הדרוזי ובמורשת עדתו, והצטיינותו בלימודים העניקה סיפוק רב להוריו ולמשפחתו, שראו בו מועמד טבעי ללימודים אקדמיים לאחר שירותו הצבאי. בעיני סלמן השירות בצה"ל היה זכות וחובה, דרך להעניק למדינה תרומה ממשית לביטחונה.

בנובמבר 1978 התגייס לצה"ל והוצב בחיל הרגלים, השריון וההנדסה. לאחר שסיים טירונות עבר קורס מש"קי פלסים והפך למפקד מוערך. סלמן נודע כחייל מסור, אחראי ובעל מוטיבציה גבוהה, שתמיד שאף לבצע את משימותיו על הצד הטוב ביותר. גם בצבא היה אהוב ומכובד, מפקדיו ופקודיו ראו בו דמות נערצת.

ביום 22.3.1980 נפל סלמן בעת שירותו הצבאי, והובא למנוחות בבית העלמין בכפר ירכא. הוא הותיר אחריו הורים, שני אחים וחמש אחיות.

במכתב תנחומים למשפחה כתב מפקדו:
"סלמן היה מפקד אהוב על פקודיו ומוערך על ידי מפקדיו. הוא הצטיין בצניעותו ובמסירותו הרבה, ביצע כל משימה בדבקות ובאחריות, ותרם מעבר לנדרש. היחידה איבדה אחד מטובי מפקדיה, שנלקח בטרם עת."

לזכרו התקיים משחק כדורגל בין מכבי נתניה להפועל פתח תקווה, שבו עמד הקהל דום לכבודו. לאחר נפילתו התקבלו אצל המשפחה מכתבים רבים ממורים, חברים ומכרים, ששיבחו את אופיו, דרכו ופועלו, והעידו על ההערכה הרבה לה זכה בחייו הקצרים.