בן נזירה וזיידאן. נולד ביום 2.6.1967 בכפר הדרוזי עוספיה, בן שני במשפחה בת שישה ילדים. את לימודיו עשה בבית-הספר היסודי בעוספיה ולאחר מכן בבית-הספר התיכון "אורט", במגמה המדעית. בתקופה שבין סיום לימודיו לגיוסו לצה"ל יצא לעבוד כדי לסייע בפרנסת המשפחה. לצד זאת הקדיש זמן ללימוד חוקי הדת הדרוזית, עמד במבחנים שנדרשו והוכר כדרוזי דתי – דבר שהיה עבורו מקור גאווה ומשמעות רבה.

בפברואר 1987 גויס נסר לצה"ל. תחילה ביקש להתנדב לשייטת, אך לאחר שלא התקבל שובץ לחיל ההנדסה הקרבית – שיבוץ שעליו הביע שביעות רצון. הוא סיים בהצלחה את מסלול הטירונות, עבר קורס נהגי נגמ"שים והוצב בגדוד קרבי. לאחר תקופה בגדוד נבחר להמשך הכשרה בקורס מ"כים חי"ר. חבריו בקורס העידו כי היה חייל ממושמע ורציני, שהשקיע מאמץ רב באימונים ובלימוד. הם זכרו אותו כבחור רגיש, מופנם במקצת, בעל חוש צדק חזק ואמונה בעתיד טוב יותר. באותם ימים היה מאורס, ועמד להינשא לאהובתו.

ביום 19.5.1988 נפל נסר בעת שירותו הצבאי. בן עשרים ואחת היה בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בעוספיה. הותיר אחריו הורים, שני אחים – יוסף ומופיד, ושלוש אחיות – מרחאם, ג’וסין ומונירה.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד יחידתו:
"מותו של נסר קטע את מסלול הפיקוד שבו החל לצעוד במסגרת קורס המ"כים. ראינו בו מועמד בעל פוטנציאל להמשיך לקורס קצינים ולעצב דרכו כמפקד לחיילים צעירים."