בן סמירה ופרחאן. נולד ביום 20.12.1970 בכפר ג'וליס, ביום יפה וזורח – ושמו, שפירושו "מאושר", התאים לאופיו ולדרכו בעולם. הוא היה ילד יפה תואר וביישן, רחב פנים, עיניו ירוקות ושערו מתולתל. בן בכור במשפחה אוהבת ומכובדת, נהנה ממעמד מיוחד וזכה לחיבה רבה מצד בני הכפר, ובייחוד הצעירים שבהם.

מאחורי הביישנות הסתתר צעיר מלא חיים ושאפתנות, אשר אהב את החיים בכל ליבו. קומתו הזקופה, מבנהו הספורטיבי והופעתו המרשימה השלימו את דמותו ואת אופיו הנעים. סעיד למד בבית הספר היסודי בכפרו ולאחר מכן השלים את לימודיו בבית הספר המקיף בירכא. הוא השתייך לתנועת "הנוער העובד", ובזמנו הפנוי עסק רבות בספורט – בשחייה, באימוני קרב מגע ובקארטה. חלומו הגדול היה לרכוש אופנוע, וכשזכה לכך בעזרת הוריו, היה אושר גדול בליבו. למרות אהבתו להרפתקאות, שמר על כבודם של הוריו והקפיד לא להדאיגם.

בשלהי יולי 1989 גויס לצה"ל ושובץ לשירות בחיל הרגלים, הלוגיסטיקה והמשטרה הצבאית. סעיד ראה בגיוס חובה טבעית לכל אזרח, והתגאה בהליכתו בדרך אביו ששירת אף הוא בצבא. תקופת הטירונות הייתה מאתגרת עבורו, אך הוא עמד בה בגאווה, חדור תחושת שליחות ורצון לייצג בכבוד את משפחתו ואת עמו. למרות הקושי שבפרידה מהבית מדי שבוע, התמסר לשירותו וראה בתפקידו כשוטר שליחות חינוכית.

ביום 22.9.1989 נהרג סעיד בתאונת דרכים קשה במהלך שירותו הצבאי. בן 19 היה במותו. הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בכפר ג'וליס. הותיר אחריו הורים, שלוש אחיות ואח – ראויה, ופא, ויסאם וסנא.

במכתב תנחומים למשפחה כתב מפקדו:
"סעיד היה חייל ואדם למופת. הוא בלט בעזרתו לחבריו, התנדב לכל משימה וגילה אחריות רבה. מותו הפתאומי הותיר את כולנו המומים וכואבים. חשתי בגאוותו לחיל, ובמשאלתו לייצג אותו בכבוד ובנועם".