בן אשתיאק ועלי. נולד ביום 29 ביוני 1965 בכפר הדרוזי ג'וליס שבגליל המערבי, לאב ששירת במשטרה ולאם עקרת בית. הוא היה הבן השלישי במשפחה בת שמונה ילדים – אח לסלמאן, אבתדא, פאטמה, יוסרה, נביל, כאזם ומנאל. בילדותו עזר רבות בעבודות החקלאיות של המשפחה וגילה אחריות ובגרות מגיל צעיר.

חסין למד בבית הספר היסודי בג’וליס, המשיך בחטיבת הביניים ובבית הספר התיכון המקיף “אחווה” שבירכא. הוא סיים את לימודיו בהצטיינות במגמה ההומנית וזכה בפרס הצטיינות ממנהל בית הספר. חסין נודע כנער חכם, סקרן ובעל רצון עז להצליח. לצד הלימודים היה פעיל מאוד בחיי החברה והקהילה – הוא שימש מדריך בתנועת הצופים, ובכיתה ט’ מונה למנהל אזור הצפון במגזר הדרוזי במסגרת התנועה, תפקיד שמילא עד לסיום לימודיו. בנוסף הדריך נוער בגדנ"ע, פעל במתנ"ס ובבית הנוער בכפר, והיה הקפטן של קבוצת הכדורגל לנוער.

רוח ההתנדבות והאחריות הציבורית שרתה עליו כבר מגיל צעיר, ולאחר שסיים את לימודיו היה טבעי שיצטרף לשירות קרבי, כפי שעשו רבים מבני משפחתו. בנובמבר 1983 התגייס חסין לצה"ל והתנדב לחטיבת גולני. הוא החל את דרכו בגדוד "הבוקעים הראשון" ובהמשך יצא לקורס קצינים, אותו סיים בהצלחה ושב לשירות כמפקד מחלקה. בנובמבר 1986 הצטרף לשירות הקבע, ובהמשך שימש כמפקד פלוגה, סגן מפקד גדוד וקצין אג"ם בחטיבה.

חסין היה קצין מוערך ואהוב. הוא סיים בהצטיינות את קורס הפו"ם (פיקוד ומטה) וקיבל תעודת הערכה ממפקד בית הספר. בתפקידו האחרון שימש כמפקד גדוד "ברק" – המג"ד הדרוזי הראשון של גדוד חי"ר בחטיבה סדירה. הוא השקיע את כל כולו בבניית הגדוד ובטיפוח חייליו, והוביל את יחידתו למצוינות ולרוח לחימה גבוהה. מפקדיו ציינו אותו כחייל ואדם יוצא דופן – מקצועי, מסור, אחראי, בעל יוזמה ויכולת פיקודית מרשימה.

חסין היה מאורס ועמד להינשא בחודש מאי 1996. אך חלומותיו נקטעו באחת – ביום 4 במרץ 1996 נפל סא"ל חסין (עמיר) עאמר בקרב בדרום לבנון, כתוצאה מפיצוץ מטען צד בעת שהוביל את חייליו במרדף אחר חוליית מחבלים. עמו נפל סגן אורי הלמן. חסין היה בן שלושים ואחת בנופלו. הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בכפרו ג’וליס, והותיר אחריו הורים ושבעה אחים ואחיות.

במכתב תנחומים למשפחה כתב מפקד חטיבת גולני:
"נפלה בחלקי הזכות לשרת לצדו של חסין תקופה ארוכה, רובה בקווי האש הקדמיים ביותר. למדתי להעריך את יושרו, את צלילות מחשבתו, את קור רוחו ברגעים קשים, ואת אהבתו האינסופית למולדת ולצבא. חסין היה אחד מאותם קצינים נדירים שברור היה כי דרכם בצה"ל סלולה קדימה. הוא שילב מקצועיות פיקודית עם אישיות חינוכית מעוררת השראה. מעבר להיותו מפקד מצטיין, היה מחנך – הקנה לחייליו ערכים של אהבת הארץ, מורשת הקרב ורוח גולני. חסין היה מיועד להתמנות לסגן מפקד החטיבה, ובבוא הזמן – למפקד חטיבת גולני. אין ספק שהיה ממשיך להוביל ולתרום רבות לצה"ל ולמדינה."

בתעודת הוקרה וכבוד שנמסרה למשפחה נכתב:
"חסין ראה את שירותו כשליחות ונשא בו באהבה ובמסירות. הוא הקדיש את חייו להגברת כוחו של צה"ל ולטיפוח רוח הלחימה, כאשר טובת המדינה עמדה תמיד לנגד עיניו."