בן מינא ורמזי. נולד בדלית אל-כרמל ב-11 בדצמבר 1979, והיה הבן הבכור במשפחה, אח ללובנה ולסאלח. כבר מגיל צעיר התבלט כאח מסור ודאגני, שהיה מוקד אהבה וחום עבור אחיו הצעירים. בכינוי חיבה "אמור", היה אמיר הילד של אביו, ד"ר רמזי חלבי – אחד ממנהיגי העדה הדרוזית, לשעבר קצין בצבא קבע וראש המועצה המקומית בכפרו.

אמיר גדל להיות ילד יפה, שובב במקצת אך אחראי, שמילא את תפקידו כמנהיג בין אחיו. הוא למד בבית הספר היסודי ע"ש קאסם חלבי בדלית אל-כרמל, המשיך בחטיבת הביניים בסמ"ת בחיפה, ואת לימודיו התיכוניים סיים בהצטיינות בבית הספר "אורט רונסון – הר הכרמל", שם עבר את בחינות הבגרות בהצלחה.

אמיר היה תלמיד מצטיין אך גם פעיל חברתית, חובב ספורט, טבע וטיולים. הוא השתתף בתנועות הנוער בכפר ובתיכון, והיה פעיל בהתנדבות, עוזר לילדים ממשפחות במצוקה ולקח חלק בארגון אירועים קהילתיים. חבריו וקרוביו זכרו אותו כבחור חביב, מלא הומור ויוזמה, שהפיץ שמחה והוביל את סביבתו.

בגיל ההתבגרות ראה ערך עליון בשירות הצבאי. ב-9 בפברואר 1998 התגייס לצה"ל ושובץ בחיל הרגלים ובחינוך והנוער במרחב צפון. אמיר סיים בהצלחה את קורס המדריכים (מד"נים) ושירת בבתי ספר דרוזיים, תוך השקעה רבה בהכנת בני הנוער לשירות בצה"ל.

שאיפתו להגיע לתפקידי מפתח בצבא נמשכה עד שיצא לקורס קצינים, אותו סיים כחניך למופת. ב-9 בפברואר 2001 החל את שירות הקבע ומילא תפקידים בכירים: מפקד אזור כרמל, סגן מפקד הגדנ"ע הדרוזי, מ"מ מפקד הגדנ"ע הדרוזי, ולבסוף מפקד מחוז הגליל במערך מג"ן של חיל החינוך והנוער.

לצערו, מסלול חייו נקטע בטרם עת. ב-29 במרץ 2005, לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן, נפטר סרן אמיר חלבי בגיל 25. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בעוספייה, בהשתתפות אלפים, בהם נציגי צה"ל וזרועות הביטחון.

אמיר הותיר אחריו הורים, אח ואחות, ומורשת של מסירות, מנהיגות ונתינה לקהילה ולחיילים. משפחתו הקימה קרן סיוע על שמו, שהעניקה מלגות ותמיכה לחיילים ולסטודנטים דרוזים.

סגנית-אלוף שולה גילט, מפקדתו לשעבר, ספדה לו: "אמיר היה איש נעים הליכות, בעל יכולות הדרכה ומנהיגות יוצאות דופן, דמות מופת לכל הסובבים אותו. גם בתקופת מחלתו לא הפסיק לחייך ודאג לכולם – קצינים וחיילים כאחד."

דברי אביו ועמיתיו מציירים דמות של אדם חרוץ, אהוב, חכם ומסור – שהשאיר חותם עמוק בלב כל מי שהכיר אותו.