בן חילוה וסאלח. נולד בכפר יאנוח ביום 15.3.1979 למשפחה דתית ואוהבת, אח לג'האד, ג'אודת, אזדהאר, עאדה, חמד, סמירה, סארה, פואד ונג'אח.

הוא החל את לימודיו בבית הספר היסודי בכפרו וסיים את לימודיו בבית הספר התיכון "מקיף עמל" במרכז הגליל. כבר מילדות ניכר בו חוש אחריות, אהבת אדם ורצון כן לעזור לאחרים.

בספטמבר 1997 התגייס לצה"ל ושירת כחובש ונהג אמבולנס ביחידה 300 של חיל הרגלים והלוגיסטיקה. בתפקידו זה הפגין מסירות, אנושיות ואומץ לב יוצא דופן. מפקדיו סיפרו כי היה מהראשונים להגיע לכל אירוע חירום, ותמיד סייע לצוות הרפואי בפינוי וטיפול בפצועים – חיילים ואזרחים כאחד. בשל הצטיינותו ובזכות רוח ההתנדבות שבו, החליט להמשיך לשירות קבע.

באוקטובר 2001 הצטרף לשירות הקבע ומונה לנהג אמבולנס ולאחראי על מערך הנהגים במוצבי קו החזית. הוא ביצע את תפקידו בנאמנות ובאהבה, התנדב לכל משימה ודאג לפקודיו כאח בכור – אדם שכולם העריכו, סמכו עליו ואהבו את נוכחותו.

ב-1.11.2003 נישא וסים לאכמאל ג'האד סיף. כשנה לאחר מכן, ב-10.8.2004, נולד בנם הבכור, ג'האד, שנקרא על שם אביה של אכמאל.

ביום 12.7.2006, במלחמת לבנון השנייה, נפל וסים בקרב בגזרת זרעית. הוא היה בין ששת החללים הראשונים שנהרגו במארב של מחבלי חיזבאללה סמוך ל"גדר עזריאל" – באירוע שבו נחטפו שני חיילי המילואים אהוד (אודי) גולדווסר ואלדד רגב.

וסים הובא למנוחות בכפר יאנוח, בלווייה צבאית ודאית רבת משתתפים. בן עשרים ושבע היה בנופלו. הותיר אחריו אישה בהריון, בן, הורים ותשעה אחים ואחיות. לאחר מותו נולד בנו השני, ב-10.1.2007, ונקרא על שמו – וסים. לאחר נפילתו הועלה לדרגת רס"ר.

במהלך טקס ההלוויה ספדו לו קרוביו ומפקדיו. דודו, ד"ר רג'א פרג', אמר:
"משפחת נזאל היקרה, היום אנו מלווים למנוחות את בנכם היקר, שנפל כלוחם אמיץ בעת מילוי תפקידו. פגשתי במשפחה אצילית ומאופקת, המקבלת באמונה את מר גורלה. אין מילים לנחם אתכם על האבדה הגדולה."

דודו השני ספד לו במילים מרגשות:
"וסים בן אחותי היקר, מי יקרא לי כעת דודי? מי יחייך אל אשתך הצעירה, למי תמתין אמך הדואגת ואביך שנפצע אף הוא בגדר עזריאל? היית בעל לב רך וחיוך שובה לב, אדם שלא שש אלי קרב אך עמד בו בגבורה ובמסירות אין קץ."

נציג צה"ל ספד לו כך:
"וסים היה הביטוי האנושי העליון של לב רחום, אחריות והתנדבות. הוא הקרין שמחת חיים, חיוך נצחי ואנרגיות חיוביות. תכונת ההתנדבות שבו הייתה יסוד חייו. משפחתו מהווה דוגמה ומופת למסירות ולכוח עמידה. צה"ל מצדיע לך, וסים, ולכל הנופלים למען המולדת. במותך ציווית לנו את החיים."

גם מלכה גולדווסר, אמו של אהוד גולדווסר שנחטף באותו אירוע, כתבה לזכרו מילים נוגעות ללב:
"וסים, גורלות מפרידים ומפגישים – אנחנו נפגשנו, לעולם לא אכיר אותך ואתה בני… משעה זו, מרגע זה, בני אתה, ולעד."

גידי נחשוני, קצין ששירת עמו, כתב למשפחה:
"לא אשכח את חיוכו הקבוע, את שמחת החיים ואת הרצון הבלתי נגמר לעזור. וסים היה מהאנשים הבודדים שעליהם ניתן היה לסמוך בכל מצב."

וסרן לנה קורן, רופאת החטיבה, כתבה:
"וסים היה נשמה טהורה עם לב זהב וחיוך ענק. הוא עזר לי בכל עת ותמיד דיבר באהבה על משפחתו ועל אשתו. וסים יחסר לי מאוד – ומשפחתו תהיה תמיד משפחה גם בשבילי."

לזכרו של וסים הוציאו בני משפחתו את הספר "עזריאל שוכן לו בגדר", שבו לוקטו דברי זיכרון, הספדים וברכות מאישי ציבור, חברים ומפקדים – עדות לדמותו הייחודית של אדם שהקרין אור, אהבה ונתינה עד יומו האחרון.