נפל ביום כ' בניסן תשע"ג (31.3.2013)
נפל בגיל 42
מקום מנוחתו בית העלמין (חלקה צבאית) כפר סמיע

האני נולד בכפר סמיע שבגליל המערבי ביום 4 במרץ 1971. היה הילד השביעי במשפחתו, לה שבע אחיות וחמישה אחים.

את לימודיו הראשוניים עשה בכפרו, והמשיך לחטיבת הביניים ולתיכון בבית הספר הרב-תחומי "עמל – מרכז הגליל" (כסרא-סמיע), שם סיים י"ב עם תעודת בגרות מלאה. מגיל צעיר ניכר האני כילד עצמאי, חברותי ומסור, שתמיד היה נכון לעזור לכל אדם, בכל עת ובכל מטלה, גדולה כקטנה. כשגדל, היה זה האני שעזר לכלכלת המשפחה דרך עבודות שונות, והראה אחריות יוצאת דופן כבר בנעוריו.

לאחר סיום לימודיו התיכוניים התגייס האני לצה"ל ושירת כלוחם ביחידה הדרוזית, גדוד חרב 299. לאחר סיום שלוש שנות שירות חובה שב לכפרו.

במאי 1993 התגייס האני למשטרת ישראל, תחילה ביחידת החקירות בירושלים. לאחר חמש שנים עבר לתחנת המשטרה בכרמיאל ושימש כחוקר. בהיותו חוקר מצטיין, הועבר בשנת 2002 לתפקיד חוקר תשאול בימ"ר גליל.

בשנת 2006 ביקש האני לעבור לתחנת קריית שמונה כסייר, מתוך רצון ללמוד לתואר אקדמי. במסגרת זו התקבל למכללה האקדמית צפת, ובתום שלוש שנות לימודים סיים בהצלחה תואר ראשון בקרימינולוגיה. לאורך כל שירותו היה אהוד על חבריו, עמיתיו ומפקדיו, ובלט במקצועיות, ביחסו הטוב לאזרחים ובמסירותו לעבודה. במהלך מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006, בעת ההפגזות מלבנון, קיבל תשבוחות רבות על תפקודו המצטיין. האני התקדם לדרגת רב-סמל בכיר.

האני נשא לאישה את ג'נאן, מנהלת בבית ספר לחינוך מיוחד בכפר כסרא סמיע, אותה הכיר בילדותו. בני הזוג התגוררו בכפר סמיע עם ילדיהם: התאומים שרה ואמיר (2000) ואדים (2003). האני היה בעל ואב מסור, שהקדיש את כל כולו למשפחתו. בשעות הפנאי אהב לרוץ ולגדל ציפורים בחצר ביתו, תחביב שהביא לו שלווה ושמחה.

האני נפל בפעילות מבצעית ביום 31 במרץ 2013, בעת טיפול באירוע פריצה באזור התעשייה בקריית שמונה. במהלך מרדף אחרי פורצים טיפס על גג מבנה, והגג קרס עליו. נפגע באורח אנוש ונפטר בבית החולים, בן ארבעים ושתיים. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בכפר סמיע, והותיר אישה, בת ושני בנים, אם ושנים-עשר אחים ואחיות. אביו של האני נפטר מספר חודשים קודם לכן.

על מצבתו נכתב: "בעל, אב ואיש משפחה אהוב ויקר. נחייך כנדמע מול זכר שמחת העבר".

המפקח הכללי של המשטרה, רב-ניצב יוחנן דנינו, ספד להאני:
"האני, שוטר סיור ותיק ומקצוען בתחומו, לא היסס לרגע כשטיפל באירוע בזירה, והדבר עלה לו בחייו. במעשיו אלה הפגין נחישות וחתירה למגע – ערכים שמשטרת ישראל מקדשת, וברוחם פועלים כלל השוטרים והלוחמים. הבנתי עד כמה מדובר בשוטר יוצא דופן, בחבר אהוב ומוערך ובאיש משפחה מסור. האבדה קשה מנשוא לכולנו – למשטרה, למפקדיו, לחבריו ולמשפחתו."

לזכרו הוקם חדר מורשת וגן זיכרון בתחנת המשטרה בקריית שמונה, ובבית הספר לשוטרים נמסרת דוגמתו. באתר יוטיוב פורסמו סרטונים לזכרו, בהם משפחה, חברים ועמיתים מספרים עליו, לצד תמונותיו מהחיים, מהעבודה ומהלוויה. אחד הסרטונים מסתיים במילים: "חיוך נסוך על פניך, כך סיימת את חייך, משמר של כבוד ומלאכים נשאוך, כי גן עדן מובטח לאנשים כמוך."