נפל ביוםכ"ה באדר ב' תשפ"ב (27.3.2022)
נפל בגיל 19
מקום מנוחתו בית העלמין (חלקה צבאית) כפר סמיע

בן דימא ורביע. נולד ביום 20 באוגוסט 2002 בכפר סמיע שבגליל העליון, אח צעיר לעדן ותאום של סלאם.

יזן גדל והתחנך בכפר סמיע, שם בילה את ילדותו לצד אחיותיו ונהנה מקשר חם וקרוב עם משפחתו. אף שהיה בן יחיד בין שתי בנות וזכה לפינוק רב מהוריו, היה אח ואזרח למופת – אחראי, מסור ותורם תמיד את חלקו בבית.

הוא למד בבית הספר היסודי בכפרו ובהמשך בתיכון "רב־תחומי עמל אלוג’דאן" שבכיסרא־סמיע, במגמת ניהול וכלכלה. יזן היה תלמיד מצטיין, סקרן ושאפתן, ששאף תמיד להתקדם ולהצליח.

מנעוריו היה פעיל חברתית – תחילה כחניך בתנועת הצופים ובהמשך כמדריך, ובהמשך הצטרף גם לתנועת "אחריי! נוער מוביל שינוי". הוא התנדב במרכז הנעורים של המועצה המקומית, סייע כמדריך צעיר ובחגים ובמועדים מיוחדים ארגן חלוקות מזון ותרומות למשפחות נזקקות.

יזן היה ספורטאי בנשמה – אהב לשחק כדורגל, כדורעף, טניס וכדורסל, ואף שיחק במשך שנים בקבוצת כדורסל מקומית. בנוסף אהב מאוד לשיר – לבדו, עם חברים או באירועים משפחתיים – קולו הצלול וחיוכו הכובש ריגשו את הסובבים אותו.

חבריו תיארו אותו כאדם שמקרין טוב לב ואור. הוא היה נדיב, צנוע ואוהב אדם, תמיד מתחשב באחרים ודואג לזולתו. לעיתים היה מוותר על חלקו כדי שחבריו ייהנו, ובכל מקום שהגיע הפיץ אהבה, שמחה ותחושת אחדות. "הכי קל לאהוב, הכי קשה לשנוא", נהג לומר – משפט שייצג את תפיסת עולמו האנושית והחומלת.

יזן חלם על עתיד מזהיר – ללמוד, להקים משפחה, לתרום לחברה ולהגשים את עצמו. אחת משאיפותיו הגדולות הייתה לשרת שירות קרבי ומשמעותי. ביום 21 במרץ 2021 התגייס לשירות חובה במשטרת ישראל ושובץ כלוחם במשמר הגבול (מג"ב), גזרת ג'נין.

הוא היה גאה לשרת כלוחם דרוזי בשורות משטרת ישראל, ראה בכך שליחות אמיתית ותרומה לביטחון המדינה. מדי יום שלח להוריו תמונה שלו מהבסיס בצירוף המילים: "אני שומר עליכם".

ביום 27 במרץ 2022, בדרכו חזרה לבסיס "שקד" לאחר עצירה קצרה בעיר חדרה, נפגע יזן מירי מטווח קצר שביצעו שני מחבלים. לצידו נפלה חברתו ליחידה, סמל שני שיראל אבוקרט, וחמישה שוטרים ואזרחים נוספים נפצעו.
רב־שוטר יזן פלאח נפל בפיגוע חבלני בחדרה. בן תשע־עשרה היה בנופלו.
הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בכפר סמיע. הותיר אחריו הורים ושתי אחיות. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל שני.

על מצבתו נחקק המשפט שנהג לומר:
"כל עוד זה כואב, סימן שאתה חי."

דודו ערין סיפר:
"יזן ינק ערכים של אהבת הארץ מילדות. כמות התמונות והסרטונים שלו עטוף בדגל המדינה ובדגל העדה הדרוזית עצומה, אף ששירותו היה קצר. מורשתו גדולה – בכל כפר ובית ספר בעדה מכירים את סיפורו ומתמלאים השראה ממנו. הוא הגן בגופו על אזרחים."

לזכרו נערך מדי שנה בכפרו מרוץ ספורטיבי לזכרו, ונערכה צעדה במסגרת מרוץ 'בשביל הבנים הדרוזים' ביער לביא.
הוקמו אתרי הנצחה, דפי אינסטגרם ואתר ייעודי המספרים את סיפורו ומנציחים את דמותו.

יזן פלאח מונצח בבית יד לבנים הדרוזים בדאליית אל־כרמל, באתר ההנצחה לחללי משטרת ישראל במכללת השוטרים בבית שמש, ובחדר הנצחה מיוחד שהקימו הוריו ואחיותיו בביתו, הפתוח לקהל הרחב.