בן מוזיין ומוהנא. נולד ביום 3.6.1973 בכפר אבו-סנאן. גדל בכפר ולמד בבית הספר היסודי ובבית הספר התיכון המקומי, שם בלט הן בלימודים והן בחיי החברה. הוא סיים את לימודיו במגמה הריאלית. אמיר היה פעיל בגדנ"ע, והרצה בפני בני-נוער על אהבת הארץ והמדינה. ספורטאי מצטיין, שיחק כדורגל בקבוצת "הפועל" אבו-סנאן ואף התקבל לאימונים מיוחדים בחיפה אצל מאמן בכיר. בזמנו הפנוי אהב להאזין למוסיקה קלאסית, לקרוא ספרים ולטפח את הגינה סביב ביתו, שם אירח לעיתים קרובות את חבריו. הוא היה מסור, נאמן ותמיד מוכן להושיט יד לעזרה. אמיר זכה לאהדה רבה בכפרו והיה מקור גאווה להוריו, לחבריו ולקהילתו.

בראשית דצמבר 1991 גויס אמיר לצה"ל בהתנדבות ליחידה מובחרת – נח"ל המוצנח. הוא עבר את הטירונות וסיים בהצטיינות את קורס מ"כים. בהמשך שירת ביחידת נח"ל בפעילות מבצעית בדרום לבנון, והצטיין במסירותו ובמקצועיותו. חבריו לזירה מביאים אותו כדוגמה לחבר מסור: "אמיר היה נשמה בשבילנו, לא רק חבר לחדר אלא הרבה יותר", מספר חברו אורן אפרגן. חבר אחר, רועי מקיבוץ געתון, מוסיף: "יפה, חסון, בך איש לא יצליח לפגוע". אמיר שאף להנחיל כבוד למשפחתו ולעדה הדרוזית, והיה ציוני בלבו ובמעשיו.

ביום 23.1.1993 נפל אמיר בקרב בלבנון, בעת סיור ממונע לפתיחת ציר בגזרה המזרחית של אזור הביטחון, והובא למנוחת-עולמים בבית העלמין בכפר אבו-סנאן. השאיר אחריו הורים, שני אחים ושלוש אחיות – מוניר, אימאן, בדירה, קמיל וקתרון. לאחר מותו הועלה לדרגת סמל.

במכתב תנחומים למשפחתו כתב שר הביטחון דאז, יצחק רבין: "סמל אמיר שייך ז"ל נתן את חייו למען מולדתו. הוא שירת בחיל הנח"ל, היה חייל מצטיין, התנדב לשרת בלבנון ונועד להמשיך לקורס מ"כים ולמאוחר יותר לקורס קצינים. הוא היה אהוב על מפקדיו וחייליו". מפקד היחידה כתב: "אמיר התבלט בכושרו הגופני, במסירותו לחבריו וברצונו העז להתנדב ולהיות לוחם מצטיין. גם במשימתו האחרונה התעקש להצטרף. אמיר היה סמל ומופת לאחוות העמים ולשיתוף הגורל בין העם הדרוזי לעם היהודי".