בן זהרה ופאיז. נולד בישראל ב־1 ביולי 1943, בכפר סאג'ור שבגליל, בן בכור למשפחה מרובת ילדים – תשעה אחים ואחיות. עוד מילדותו התבלט כעמוד התווך של הבית – מסור, תומך בהוריו ואהוב מאוד על אחיו.

את לימודיו החל בבית הספר היסודי בסאג'ור והמשיך בתיכון בראמה, שם השלים בהצלחה שתים־עשרה שנות לימוד. בזמנו הפנוי הרבה לבלות עם משפחתו וחבריו הקרובים.

אסעד היה חובב ספורט נלהב. הוא הצטרף למועדון אגרוף והשקיע רבות באימונים, תוך הקפדה על תזונה ואורח חיים בריא. בני משפחתו סיפרו כי היה לוקח את התחום ברצינות רבה, מקדים להגיע לתחרויות נרגש ומרוכז. לצד אהבתו לספורט, נהנה לטייל בשבילי הכפר והסביבה, הכיר היטב את האזור, וגילה לאחרים פינות חמד נסתרות. כמו כן אהב להאזין למוזיקה מגוונת.

עם סיום לימודיו התגייס לשירות סדיר בצה"ל במסגרת יחידת המיעוטים. לאחר שחרורו עבד מספר חודשים כשומר בפרויקט המוביל הארצי, אך במהרה חיפש אתגר משמעותי יותר והתגייס למשטרת משמר הגבול. שם עבר קורס בסיסי לרובאי 5 ושימש כנהג לוחם בפלוגה. בשנת 1963 קודם לתפקיד פיקודי בפלוגה ז' בבית שאן, ותפקודו הוערך על ידי מפקדיו כמצטיין ומסור.

ביום 27 בינואר 1964 נהרג אסעד בתאונת דרכים בטבריה, והוא בן 21 בלבד. הובא למנוחות בבית העלמין בסאג'ור. הותיר אחריו אישה, הורים ושמונה אחים ואחיות.

זכרו מונצח באנדרטה לחללים הדרוזים בעוספיה, באתר ההנצחה לחללי משמר הגבול בצומת עירון ובאנדרטת חללי המשטרה בקריית אתא.