בן סמייה ופאיז. נולד בבית ג׳אן ב-1.10.1949. את לימודיו החל בבית הספר היסודי בכפרו והמשיך עד לסיום התיכון.

לאחר סיום לימודיו התגייס לצה״ל ושירת ביחידה קרבית. בשנת 1970 סיים בהצלחה קורס קצינים והמשיך בשירות קבע עד 1971.

ב-1972 הצטרף פואד למשמר הגבול ושירת בירושלים בתפקידים מבצעיים. במהלך שירותו הוכיח עצמו כלוחם ומפקד מסור, עבר קורסי השלמה ושובץ ביחידת ההדרכה של צה״ל. בהמשך שירת במג"ב דרום, באיו"ש ובצפון, והיה ידוע בגישתו האנושית כלפי פקודיו וסיועו לשוטרים בתחומי הרווחה. פואד זכה במהלך שירותו באות מלחמת יום הכיפורים ובאות השירות המבצעי.

בשנת 1973 נשא לאישה את עטאף, והקימו יחד משפחה עם שלושה ילדים: אוסאמה, אכרם ומונה. היה אב מסור ואוהב, שהעניק חינוך ותשומת לב לילדיו, וזמן פנוי אהב לטייל עם משפחתו ברחבי הארץ.

חבריו ומקורביו מעידים על פואד כאדם צנוע, עניו, חביב ונאמן, שתמיד חיוך על פניו האיר את סביבתו. ב-1977 הועלה לדרגת פקד ומונה לקצין הדרכה, תפקיד שמילא במסירות עד לנפילתו. בשנת 1979 עברה המשפחה לבית חדש שבנה להם בבית ג׳אן.

בבוקר ה-11.11.1982, במהלך מלחמת שלום הגליל, קרס בניין בעיר צור שבו שכנו הממשל הצבאי הישראלי וכוחות צה״ל, באסון שנודע כאסון צור הראשון. כ-100 בני אדם נהרגו, בהם 76 אנשי כוחות הביטחון של ישראל, וביניהם פקד פואד סעד.

פואד היה בן 33 בנפלו. הוא נטמן בבית העלמין הצבאי בבית ג׳אן והותיר אחריו אשתו ושלושה ילדים. לאחר מותו הוענק לו אות מלחמת שלום הגליל.

כבודו מונצח באנדרטאות: לחללי יישוב בית ג׳אן, באנדרטת החללים הדרוזים בעספיא, באתר ההנצחה של משמר הגבול בצומת עירון ובאתר ההנצחה של המשטרה במכללת השוטרים בבית שמש