בן שהרבן וחמד. נולד בישראל ביום 18.10.1951 וגדל בכפר יאנוח שבגליל המערבי. את לימודיו עשה בבית הספר היסודי ביישובו ובתיכון בתרשיחא, אולם נאלץ להפסיק את לימודיו כדי לסייע בפרנסת המשפחה, ויצא לעבוד באילת.

ב-18.5.1970 התגייס לשירות חובה במשמר הגבול ושירת כלוחם בפלוגות ג’, ו’ וה’. במהלך שירותו סיים קורס מפקדי חוליות, ובשנת 1973 חתם על שירות קבע. בהמשך סיים בהצטיינות קורס מ"כים ובשנת 1982 הוסמך גם כנהג זחל"מ.

כבר בראשית דרכו הצטיין בשירותו: ב-30.11.1971, במהלך מעצר מבוקשים במחנה הפליטים שאטי בעזה, גילה תושייה רבה שהביאה לסיכול פעילות טרור, ועל כך הוענק לו ציון לשבח. בהמשך קיבל גם אות מלחמת יום הכיפורים, אות השירות המבצעי, אות מלחמת שלום הגליל ועוד ציון לשבח ממפקדת הפלוגה.

סלמאן היה איש משפחה מסור, נשוי ואב לארבעה ילדים. הוא שאף להעניק לילדיו חינוך והשכלה טובה יותר מהאפשרויות שהיו לו, והקדיש לכך מחשבה רבה. לצד שירותו הביטחוני הרבה לעסוק בספורט, יזם והקים שתי חברות בתחום הכדורגל והכדורסל, והפגין כישרון מיוחד בארגון ובניהול.

במהלך מלחמת שלום הגליל שירת בלבנון, שם פעל מג"ב בשיתוף עם השב"כ במיגור קיני מחבלים בעיר צור. בבוקר 4.11.1983 חדר מחבל מתאבד עם רכב תופת למתקן בו שהו הלוחמים. הפיצוץ העז גרם לקריסת שני מבני מגורים, ובאסון צור השני נפלו כ-60 איש, בהם 28 אנשי מערכת הביטחון. סלמאן היה ביניהם.

סמל שני סלמאן ברכאת נפל ביום 4.11.1983, והוא בן 32 בלבד. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי ביאנוח, כשהוא משאיר אחריו הורים, רעיה הרה וארבעה ילדים. זמן קצר לאחר נפילתו נולד בנו החמישי.

לזכרו נקראו שתי חברות הספורט שהקים, ובשמם הוא מונצח גם באנדרטה לחללי יאנוח-ג’ת, באנדרטה לחללים הדרוזים בעוספיה ובאנדרטת חללי משטרת ישראל בבית שמש.