בן סלים וסאלחה. נולד ב־30 בדצמבר 1954 בכפר חורפיש שבגליל המערבי, בן למשפחה דרוזית מכובדת, שהקפידה להעניק לו חינוך והשכלה שיפתחו בפניו אפשרויות חדשות. את לימודיו היסודיים השלים בכפר הולדתו, ולאחר מכן למד שנתיים בבית הספר התיכון בתרשיחא.

בנעוריו היה חבר פעיל בצופי חורפיש, ופעילות זו חיזקה בו ערכים של אחריות, עזרה לזולת ורוח התנדבות. הוא היה נער צנוע ונעים הליכות, חייכן ומנומס, שתמיד מיהר לסייע לכל נזקק והיה בין הראשונים להתנדב לכל משימה. מוריו העידו עליו כתלמיד אהוב ושקט, המשרה סביבו אווירה טובה.

בהג'את אהב לקרוא ספרים ועיתונים, אך לא פחות מכך היה קשור לספורט – במיוחד לכדורגל ולקראטה – וחלם לפתח קריירה ספורטיבית לאחר שירותו הצבאי. עד לגיוסו, שדחה במעט בשל מראהו הצעיר מגילו, עבד לצד אביו בחקלאות ובמקצועות שונים, ותרם לפרנסת המשפחה.

בנובמבר 1973 התגייס בהג'את לצה"ל והוצב לחיל הרגלים. הוא עבר את הטירונות בהצלחה, ובהמשך נשלח לקורס מפקדי כיתות. ביולי 1974 סיים את הקורס והועלה לדרגת רב"ט. בתקופת שירותו השתתף במרדפים אחרי מסתננים מגבול הצפון, ובמהלך אחד מהם נפצע בידו. על אף הפציעה, המשיך לתרום ולהתמיד בתפקידיו.

מסירותו ונחישותו לא נעלמו מעיני מפקדיו, והם בישרו לו כי נבחר לצאת לקורס קצינים – חלום גדול שחלם עוד מנעוריו. אך בטרם הגשים שאיפה זו, קיפד את חייו בתאונה בעת שירותו הצבאי, ביום 19 בספטמבר 1974, פחות משנה לאחר גיוסו. בהג'את הובא למנוחות בבית העלמין בכפר חורפיש. הותיר הורים, שלוש אחיות ושלושה אחים.

במכתב תנחומים למשפחה כתב מפקדו:
"בהג'את ז"ל היה ממיטב לוחמינו. גם כשידו הייתה בגבס, המשיך לתרום ולעזור בכל לב. הוא עבר דרך קצרה אך קשה בצה"ל, ובמהלכה הפגין ערכים של מסירות, אומץ ואחריות. ראיתי בו עתיד גדול ביחידה – אך הגורל רצה אחרת. דמותו תלווה אותנו עוד שנים רבות."