בן נגיבי ופרחאן. נולד ביום 3.1.1954 בכפר מג'אר שבגליל, במשפחה מרובת ילדים. את לימודיו החל בבית הספר היסודי בכפר, ולאחר מכן המשיך לבית הספר התיכון החקלאי בראמה, שם השלים בהצלחה את בחינות הבגרות. מילדותו התבלט כתלמיד חרוץ, סקרן ופעיל. זמנו התחלק בין קריאת ספרים, פעילות ספורטיבית, השתתפות בתנועת "הצופים" המקומית, עבודה בגינה ועזרה בבית. אופיו היה שקט ונוח, תמיד חייכן, נכון לסייע לאחרים ובעל יוזמה רבה. תכונה זו ליוותה אותו גם בתקופות מאתגרות במהלך שירותו הצבאי.

עם גיוסו לצה"ל התנדב האיל לשירות בחיל השריון. לאחר שסיים את הטירונות שימש כמדריך טנקים בבית הספר לשריון, ובהמשך עבר קורס מ"כים. הוא הוסמך כמש"ק חבלה וצנחן ולקח חלק במבצע ליטני. בהמשך בחר להמשיך לשירות קבע, שם עבר קורס נגדי משמעת ושירת בתפקידים שונים: רס"ר מפקדה, עוזר רס"ר אוגדה ומפקד מחנה. בשנתיים האחרונות לחייו שירת בחרמון כרס"ר מחנה, ובסיומן היה מועמד לצאת לקורס קצינים – חלום שלא הספיק להגשים.

במהלך שירותו נישא האיל להדיה, ונולדו להם שני בנים ובת. הוא היה איש משפחה אוהב ומסור, לצד אהבתו הגדולה לשירותו הצבאי. חבריו ליחידה העריכו אותו מאוד, והמשיכו לפקוד את ביתו גם לאחר נפילתו, כסמל להערכתם ולחברות העמוקה ששררה ביניהם.

האיל נפל בעת שירותו ביום 18.6.1981, והוא בן 27 בלבד. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בכפר הולדתו, מג'אר. הותיר אחריו אישה, שלושה ילדים, הורים ותשעה אחים ואחיות.