בן חזראן ועאדל. נולד ביום 18 בדצמבר 1980 בכפר בית ג’אן, אח לכנג’, לוטפי, נאהי ואנאור. הוא גדל בכפר הדרוזי הציורי בלב שמורת הר מירון, בחיק משפחה חמה, מלוכדת ואוהבת, שידעה להעניק כבוד ותמיכה הדדית. את לימודיו היסודיים והתיכוניים השלים בהצלחה בבתי הספר שבכפר.

מילדות ניחן וסים באופי חברותי, חם ולבבי. הוא היה פעיל מאוד בחיי החברה והקהילה, לקח חלק ביוזמות חינוכיות והתנדבותיות והפגין תמיד נכונות לעזור לכל אדם. לאחר שסיים את לימודי התיכון, המשיך ללמוד בבית הספר הטכנולוגי-תעשייתי “עמל” בצפת, במגמת חשמלאות רכב. גם שם בלט באחריותו, ברוח ההתנדבות שלו וביחסי האנוש המיוחדים שטיפח עם כולם.

וסים היה אדם שמלא בשמחת חיים, מוכשר ויצירתי, אהוב על כל מי שהכיר אותו. הוא אהב מוזיקה ולימד את עצמו לנגן בכמה כלים, כשהדרבוקה הייתה הקרובה ביותר לליבו – ובה אף הצטיין.

באוגוסט 2000 התגייס לצה"ל, ובחר לשרת כחייל בחיל הרגלים ובחיל הטכנולוגיה והאחזקה, כחשמלאי רכב בגדוד “קרן” שבעוצבת הגולן. וסים מילא את תפקידו במקצועיות ובמסירות רבה, וזכה להערכה מצד מפקדיו וחבריו. לצד עבודתו המקצועית, ביקש לקחת חלק פעיל גם בפעילות המבצעית של הגדוד, ושירת בלבנון, בעזה וביהודה ושומרון.

בשל תחושת השייכות העמוקה שלו ליחידה ולאנשיה, הביע וסים רצון להמשיך לשירות קבע ואף החל בתהליך. חבריו ומפקדיו סיפרו עליו כי היה “חייל שמתרגם את הסיסמאות של המפקדים למעשים בשטח, וגם ברגעים הקשים ידע לשמור על חיוך ולחזק את הסובבים אותו”.

וסים ייזכר כבחור עדין, נעים הליכות, צנוע וביישני, שתמיד הקרין טוב לב ואור פנימי. הערכים שהנחו אותו לאורך חייו היו כבוד האדם, אהבת החיים, חברות ונאמנות, עזרה לזולת ופרגון לאחרים.

סמל וסים נפל בעת מילוי תפקידו ביום 21 ביוני 2003, כחודש לפני שחרורו משירות סדיר, והוא בן עשרים ושלוש בלבד. הוא הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית העלמין בבית ג’אן. לווייתו הייתה מרגשת ורבת משתתפים – בני משפחה, חברים, נציגי צה"ל והשב"ס, ותושבים רבים מהכפר ומרחבי הארץ באו לחלוק לו כבוד אחרון. וסים הותיר אחריו הורים, שלושה אחים ואחות.