בנם היחיד של גאבר וסמיה. נולד בכפר בית ג'אן ב-10.2.1957. הוא למד בבית הספר היסודי בכפרו והמשיך לתיכון בכפר ראמה, שם סיים כיתה י"ב. חמד בלט בחברה והיה תלמיד מצטיין.

בנובמבר 1974 התגייס חמד לשירות החובה והוצב במשמר הגבול. לאחר הטירונות שירת כלוחם באזור יהודה ושומרון. עם סיום שירות החובה בנובמבר 1977, התנדב להמשיך בשירות קבע ושירת כלוחם באזור יהודה ושומרון. בנובמבר 1978 הועבר ליחידת מג"ב צפון, בפלוגה כ"א, שהועברה במהלך מלחמת שלום הגליל ללבנון.

במהלך שירותו נודע חמד במסירותו, בנאמנותו ובמקצועיותו, וזכה להערכת מפקדיו והחיילים תחתיו.

חמד היה בן יחיד להוריו, שהשקיעו בו רבות. למרות שאהב ללמוד, נישואיו בגיל שמונה-עשרה אילצו אותו להקדיש את מרצו להקמת משפחה. עד גיל עשרים ושש היה אב לשישה ילדים, אותם טיפל וחינך במסירות: תאייר, שירין, מאג'דה, ג'בר, בולאל ועיטאד, שהגיע לחודש וחצי ביום נפילתו של אביו.

חמד היה אהוב על חבריו וידוע בצניעותו, פשרנותו ורצונו לפתור בעיות בדרך של הבנה ופשרה. הוא אהב קריאה, חיבר שירים ומאמרים ותעד אירועים מחייו. תחביביו כללו שמחת חיים, שירה וריקודים, והוא שמר תמיד על אווירה נעימה סביבו.

סמל שני חמד נפל באסון צור השני, במהלך מלחמת שלום הגליל. ביום שישי, 4.11.1983, בשעה 06:00 בבוקר, חדר טנדר ממולכד למתקן שבו שהו לוחמי מג"ב בעיר צור והפעיל 500 ק"ג חומר נפץ, שגרם לקריסת המבנים ולמותם של כשישים איש, ביניהם עשרים ושמונה אנשי מערכת הביטחון – כולל חמד.

חמד היה בן 26 בנפלו. הוא נטמן בחלקת הקבר המשפחתית בכפר בית ג'אן.

בדברי ההספד שנישאו על ידי מפקדיו נאמר: "זמן רב יעבור עד שנתרגל לעובדה הקשה שמקומו של חמד נפקד מאיתנו. כישוריו הרבים, שקטו, מסירותו ונכונותו למלא כל פקודה – הפכו אותו לסמל ומופת במג"ב".