נפל ביום כ"ט באייר תשע"א (2.6.2011)
נפל בגיל 19
מקום מנוחתו בית העלמין (חלקה צבאית) ירכא

בן הדייה ובדיע. נולד בכפר ירכא ביום 11 באוקטובר 1992, בן זקונים לאביו ולאמו, ואח צעיר לקיאן, ארכאן, ביאן וחנאן.

כבר מילדותו היה כיואן ילד חייכן, שלו ורגוע – ילד טוב לב, נעים הליכות ואהוב על כל הסובבים אותו. חיוכו התמידי, שסימן אותו מאז שהיה תינוק, הפך לסימן ההיכר שלו גם בבגרותו.

הוא גדל בשיכון החיילים המשוחררים בירכא, למד והתחנך במוסדות החינוך בכפר – החל מגן הילדים הפרטי, דרך בית הספר היסודי "אלנהדה", חטיבת הביניים "אלסריסה", ועד לבית הספר התיכון "ויינר", שבו הצטרף למגמת מכונאות.
מנהל התיכון סיפר כי כיואן היה תלמיד חרוץ, מסור וממושמע, שתמיד גילה נכונות לעזור לחבריו ולתמוך באחרים.

מעבר ללימודים, כיואן אהב מאוד את הטבע. הוא נהנה מטיולי שטח, לילות קמפינג תחת כיפת השמים ושעות ארוכות של הליכה ביערות סביב הכפר. אהבה נוספת בחייו הייתה השחייה – תחום שבו הצטיין כבר בבית הספר. הוריו סיפרו כיצד הקפידו להסיעו לאימונים בבריכה מקצועית בכפר סמוך, שם שיפר את כישורי השחייה שלו והתמיד בעבודה קשה.

לאחר שסיים את לימודיו, התגייס כיואן לצה"ל ביום 23 במרץ 2011, ובחר להתנדב לשירות משמעותי בחיל הרגלים והאוויר. הוא החל את דרכו הצבאית בבסיס חצרים, שם בלט כבר מהימים הראשונים כחייל ממושמע, אחראי ובעל מוטיבציה גבוהה. מפקדיו וחבריו העידו עליו כחייל אמיץ, אהוב ומוערך, שתמיד היה מוכן להתגייס למען חבריו ולמען המשימה.

ביום 2 ביוני 2011 נפל טוראי כיואן בעת מילוי תפקידו, והוא בן תשע־עשרה בלבד.
הלווייתו נערכה בבית העלמין בירכא, בהשתתפות אלפים מבני משפחתו, חבריו ותושבי האזור, שבאו ללוותו בדרכו האחרונה ולחלוק לו כבוד אחרון.

כיואן הותיר אחריו הורים, שלושה אחים ואחות.
דמותו הצעירה והמאירה נותרה בלב כל מי שזכה להכירו – סמל לנעורים, לתום ולמסירות אמיתית.