בן נאדה ונאיף. ב־1 ביולי 1950 בכפר מע'אר, הילד הרביעי במשפחה. ילדותו עברה עליו בכפר, שם למד בבית הספר היסודי. בהמשך השלים קורס מסגרות ועבד במקצועו עד לגיוסו לצה"ל.

בשנת 1967 התגייס לצה"ל ושירת בחטיבה 300 בגבול הצפון. לאחר שחרורו, ב־4 ביולי 1973, הצטרף לשורות משמר הגבול. סאלח התבלט בהתמדתו ובדבקותו במשימה, ובמהלך שירותו זכה להוקרה במספר אותות הצטיינות: אות מלחמת יום הכיפורים ו"אות השירות המבצעי", לאחר שסיים סדרת הכשרות מבצעיות.

חבריו ומפקדיו תיארו אותו כאדם רחב לב, מלא שמחת חיים, שניחן ביכולת יוצאת דופן ליצור קשרים חמים ועמוקים עם הסובבים אותו.

בשנת 1976 נישא לפוז והקים את ביתו בכפר מע'אר. לשניים נולדו ארבעה בנים. סאלח היה אב מסור ובעל אוהב, שהקדיש את כל זמנו הפנוי למשפחתו. כל ערב חופשי וכל יום מנוחה ניצל לשהות לצד אשתו ובניו, כשהוא מעניק להם חום ואהבה אינסופיים.

מעבר לשירותו הביטחוני, אהב את נופי הארץ ואת הטבע, טיפח את ביתו וגינתו, ובשעות הפנאי נהנה לצאת לציד בחיק הטבע.

ב־4 בנובמבר 1983 נפל סאלח באסון צור השני, כאשר מחבל מתאבד פוצץ רכב תופת סמוך למתקן מג"ב בעיר צור. באסון הכבד נספו כשישים בני אדם, בהם עשרים ושמונה מאנשי מערכת הביטחון.

סמל־שני סאלח נפל בעת שירותו והוא בן 33 בלבד. הובא למנוחות בבית העלמין בכפר מע'אר.

בני משפחתו ספדו לו במילים נרגשות:
"משפחתנו נותרה ללא מנהיג, ומנוף הפלוגה נעקר אחד מטובי לוחמיה המסורים."

לאחר נפילתו הוענק לו אות מלחמת שלום הגליל.