סלימאן נולד ביום 10 בפברואר 1967 בכפר הדרוזי ירכא, למשפחה ותיקה ומוכרת, שבניה שירתו כולם בזרועות הביטחון. הוא היה הבן החמישי מבין שמונה אחים ואחיות, וגדל בסביבה ערכית ואוהבת. את לימודיו החל בבית הספר היסודי בכפר, המשיך בחטיבת הביניים, ואת לימודיו התיכוניים סיים בבית הספר המקיף הדרוזי בירכא במגמה הביולוגית. סלימאן נודע כאדם חייכן, צנוע ונעים הליכות, אהוב על כל הסובבים אותו – צעירים ומבוגרים כאחד. הוא היה בעל מוטיבציה גבוהה, יסודי, חרוץ ובעל שאיפות גדולות להצליח בכל תחום בו עסק.

באוגוסט 1985 התגייס סלימאן לצה"ל והתנדב לשרת ביחידה קרבית. כבר מראשית דרכו הצבאית הציב לעצמו מטרה ברורה – לפתח קריירה צבאית ולהתקדם בדרגות. במהלך עשר שנות שירותו עבר שורה ארוכה של קורסים והכשרות, ביניהם קורס מ"כים, קורס חובשים, קורס מפעילי מקל"ר, קורס נהגי נגמ"ש, קורס צניחה, קורס קציני חי"ר וקורס מפקדי פלוגה – את כולם סיים בהצטיינות. מפקדיו תיארו אותו כקצין מקצועי, מסור ובעל יוזמה, שגילה יכולת מנהיגות וביצוע גבוהה, והעריכו כי צפויה לו קריירה ארוכה ומוצלחת בצה"ל.

באוגוסט 1988 הצטרף לשירות הקבע והוצב כקצין ביחידת הקישור ללבנון, שם שימש חונך בצבא דרום לבנון. סלימאן הצטיין בתפקידו ונודע בזכות יחסי האנוש המעולים שלו, המקצועיות והצניעות שאפיינו אותו. מפקדיו ועמיתיו בצד"ל תיארו אותו כאדם אחראי, שקול ומסור, שדאג לרווחת פקודיו והתעניין באמת בצורכיהם. בתפקידו האחרון שימש כמפקד בסיס האימונים של צד"ל במג’ידיה, וזכה לשבחים רבים על מנהיגותו ועל תרומתו המשמעותית ליחידה. מפקדו הישיר אף המליץ על קידומו בדרגה בשל הצטיינותו.

במקביל לשירותו הצבאי, בנה סלימאן את חייו האישיים. בשנת 1986 התארס לנעאיים, ובמהלך השנים נולדו להם שני ילדים – ואיל ואייל. סלימאן תכנן להמשיך ללימודים אקדמיים באוניברסיטה, אך חייו נגדעו באיבם.

ביום 10 במאי 1995, בעיצומו של חג הקורבן – עיד אל־אדחא, נפל רב־סרן סלימאן בעת שירותו. בן עשרים ושמונה היה בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בכפר ירכא. הותיר אחריו אישה, שני ילדים, הורים, ארבעה אחים – עאהד, עאדל, זיאד ופואד, ושלוש אחיות – כאמלה, נוהיל ונעאמה. לאחר מותו הועלה לדרגת רב־סרן.

במכתב תנחומים למשפחה כתב תת־אלוף גיורא ענבר, מפקד יחידת הקישור ללבנון:
"סלימאן היה דמות נערצת על קציניו ופקודיו בבסיס האימונים המרכזי של צבא דרום לבנון. הוא יצר מערכת יחסים מיוחדת עם מפקדי צד"ל ושימש להם דוגמה ומופת במקצועיותו, באישיותו ובמסירותו. סלימאן היה קצין חייכן, בעל חוש הומור, תושייה ואחריות – נכונו לו עוד תפקידים רבים במערכת הצבאית."