בן הנייה ויוסף. נולד בכפר חורפיש ב-28 בספטמבר 1976, על שם דודו שנפל בעת מילוי תפקידו בצה"ל בשנת 1975. היה הבכור במשפחה ולו שש אחיות.

הוריו כתבו עליו: "פאיז היה גולת הכותרת שלנו, היהלום שבכתר, עמוד השדרה וגאוות המשפחה. בחור כארז הלבנון, אהוד ואהוב, שתמיד נתן כתף לכל דורש, צעד בראש המחנה, נשא את הדגל והוות דוגמה לערכים נשגבים."

פאיז סיים את לימודיו התיכוניים בכפר חורפיש, למד שנת מכינה באוניברסיטת חיפה, והתגייס לצה"ל בשנת 1996 לחטיבת הנח"ל, שם שירת בגדוד חרב. לאחר שירותו הסדיר התנדב לשירות קבע במשמר הגבול, ביחידת "לביא", והצטיין במילוי תפקידו. הודות למסירותו ואומץ ליבו הוכר כיקיר עיריית ירושלים וכשוטר מצטיין.

באוקטובר 1999 נשא פאיז את בחירת ליבו, ג'ומאן, ובשנה שלאחר מכן נולדה בתם הבכורה הדייה, על שם אמו של פאיז. הוא היה אדם שקט, אדיב וצנוע, אוהב את הזולת, ומסור למשפחתו וחבריו. כל מי שהכירו זוכר אותו לטובה, כפי שמגיע לתלמיד חכם.

ב-17 ביוני 2002, במהלך פעילות חינוכית יחידתית בנחל אכזיב, נפצע פאיז קשות לאחר שקפץ למים רדודים. הוא נותר בהכרה מלאה אך נותר משותק בכל חלקי גופו. בקשתו האחרונה הייתה לשמור על בתו ואשתו.

רב-סמל ראשון פאיז נאבק על חייו במשך עשרה ימים במחלקה לטיפול נמרץ בבית חולים בנהריה, ונפטר ב-27 ביוני 2002 בשעה 22:50, בגיל 26. הוא נטמן בבית העלמין בכפר חורפיש, והותיר אחריו אישה הרה, בת, הורים ואחיות.

בני משפחתו ספדו לו: "בהתאם לדברי איכה: בכו תבכה בלילה ודמעתה על לחייה, אין לה מנחם. וקוהלת בן דוד סיכם: הכול היה מן העפר והכול שב אל העפר."