בנם יחידם של חסאן-מחמוד ואניסה. נולד ביום 18 בספטמבר 1949 בכפר חורפיש. הוא למד בבית הספר היסודי בכפרו ובהמשך בבית הספר התיכון "יני" בכפר יאסיף. כבר בתקופת לימודיו התיכוניים בלט בפעילות ציבורית – היה חבר פעיל בארגון התלמידים הדרוזים, אשר פעל לעידוד בני העדה להמשיך בלימודים תיכוניים ועל-תיכוניים. פארס תרם לארגון ספרים בשווי של 5,000 ל"י, מתוך אמונה עמוקה בחשיבות החינוך.

במקביל היה חבר בתנועת "הצופים הדרוזים" ושימש מדריך בשבט הצופים. לקראת סיום לימודיו עבר בהצטיינות את בחינות הסקר הארציות. הוא היה גם ספורטאי מצטיין, יזם הקמת קבוצת כדורגל בכפרו ולקח חלק בפעילות אגודת "החברים חורפיש", בה שימש כחבר מזכירות. אהבתו הגדולה לספרים לוותה אותו תמיד, והוא קרא מכל הבא ליד.

בנובמבר 1968 גויס פארס לצה"ל, כמו רבים מבני עדתו, ושירת במסירות. במהלך שירותו עבר קורס מ"כים ובספטמבר 1970 השלים בהצלחה קורס צניחה. בזכות אישיותו, רכש לעצמו חברים רבים ונחשב לאהוב ומוערך על ידי כל בני כפרו. לקראת שחרורו אף נרשם ללימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב, ותכנן להתחיל את לימודיו האקדמיים.

ביום 9 ביוני 1971, זמן קצר לפני סיום שירותו הסדיר, נפל סמל פארס בעת מילוי תפקידו. בן 21 היה בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בכפר הולדתו חורפיש.

ליד קברו נשאו דברים אביו ומפקד יחידתו. אביו ספד לו בדמעות: “בני יחידי, יקר לי מאוד. נחמתי היחידה היא כי נפל בשירות המדינה, מדינת ישראל – שאנו הדרוזים רואים בה את מולדתנו. בני יחידי נפל כדי להגשים בפועל את ברית הדמים בין העם הדרוזי לעם היהודי.”

מפקד היחידה הדגיש את פועלו, אחריותו ומסירותו של פארס, ואמר כי צה"ל בכלל ויחידת המיעוטים בפרט איבדו אחד מהמפקדים המוכשרים והטובים ביותר.