בן נסיבה ומחמוד. נולד בשנת 1941 בכפר בית ג'אן, במשפחה בת עשר נפשות. הוא למד בבית הספר היסודי בכפר, אך לא סיים לימודים תיכוניים, מאחר שנדרש לסייע בפרנסת המשפחה.

בשנת 1958 נשא פריד את נאיפה, ועבד לפרנסת משפחתו כבנאי. את כל מרצו השקיע בחינוך ילדיו, כדי להשלים את מה שחסר לו. משפחתו מציינת בגאווה את הישגי ילדיו – אחד שירת כקצין בשירות בתי הסוהר, ואחר סיים לימודי רפואה.

קרוביו מספרים על פריד כאדם חביב ונוח, אהוב על בני הכפר ומוערך על אומץ ליבו ואופיו החזק. הוא אהב את עבודת האדמה והחזיק כרם ענבים קטן, שבו עסק יחד עם בני משפחתו מדי שנה.

בגיל עשרים ושש התנדב פריד לשרת כשומר ביישובי הצפון וגויס למשמר הגבול כשוטר שלא מן המניין. ביוני 1970 עבר למעמד שוטר מן המניין, עבר קורסי הכשרה שונים – טירונות, נהיגה, נהגי זחל"מ, קורס מפקדי חוליות וקורס השלמת השכלה – והצטיין בכל אחד מהם.

בפברואר 1978, במהלך סיור לילה בצפון, נפתחה עליו אש בזוקות ומקלעים. פריד הגיב בהתאם להוראות וביצע את המוטל עליו באופן מופתי, על כך קיבל פרס כספי מראש אגף כוח אדם במשטרת ישראל. מפקדיו העריכו את חריצותו, יוזמתו, נאמנותו ומסירותו, ושימש דוגמה ומופת לחיילים הצעירים ביחידה.

במהלך מלחמת שלום הגליל, פלוגתו הועברה ללבנון. ביום שישי, 4.11.1983, בשעה 06:00 בבוקר, חדר טנדר ממולכד למתקן בו שהו לוחמי מג"ב בעיר צור, והפעיל 500 ק"ג חומר נפץ שגרם לקריסת המבנים ולמותם של כשישים איש, בהם עשרים ושמונה אנשי מערכת הביטחון – ביניהם פריד.

פריד, בן 42 בנפלו, נטמן בחלקת הקבר המשפחתית בבית העלמין בבית ג'אן. הוא השאיר אחריו אישה ותשעה ילדים, ביניהם תאומים בני שנה.

בדברי ההספד שנישאו על ידי מפקדו נכתב: "זמן רב יעבור עד שנתרגל לעובדה שפריד נפקד מאיתנו. במהלך שש שנות שירותו בפלוגה כ"א תרם רבות לשמירה על גבול הצפון, שירת כנהג מבצעי והוות דוגמה אישית לחבריו. תכונותיו, מסירותו ולב הזהב שבו יהיו נר זיכרון לדמותו ולערכיו, ונישא תפילה לעילוי נשמתו".