בן סמייה ומהנא. נולד ביום 22.5.1967 בכפר יאנוח, כפר דרוזי מסורתי בגליל המערבי. בגיל חמש החל את לימודיו בבית הספר היסודי שבכפרו. כבר בנעוריו גילה עניין במקצועות טכניים ויצירתיים, ובחר להמשיך את לימודיו במגמה מקצועית בבית הספר 'עמל' בנהריה, תוך התנסות מעשית במוסך 'אגד' בעיר. בתקופה זו היה פעיל בתנועת הצופים ובגדנ"ע, ושמר על כושר גופני באמצעות אימונים אישיים, אף הקים חדר כושר קטן בחדרו. ראיף אהב מוסיקה, ובמיוחד מוסיקה מזרחית.

לקראת סיום לימודיו החל להעמיק בלימודי הדת, חזר בתשובה והצטרף לשורות הדתיים בכפר. היה צנוע, מסורתי, שקט ומופנם. בתקופה זו עבד בעבודות מזדמנות, בעיקר עבודות פיזיות, והמשיך לפתח את כושרו הגופני. בעקבות חזרתו בתשובה נדחה שירותו הצבאי, מה שגרם לו לתחושות אי-נוחות ובלבטים פנימיים. בסופו של דבר החליט להתגייס לצה"ל, עבר קורס נהיגה והוכשר כנהג.

בתחילת אוגוסט 1987 גויס לצה"ל והוצב בחיל הרגלים, בלוגיסטיקה וכנהג-מכונאי בחטמ"ר עין יהב. שירת כנהגו של קצין השלישות ולאחר מכן של קצין אג"ם במשך שלוש שנים. הוא זכה להערכה רבה על ידי מפקדיו וחבריו ליחידה, והצטיין בנאמנות, במסירות ובמקצועיות. לקראת סיום שירותו יצא לחופשת שחרור, אך כשהתברר למפקדו כי אין לו נהג, קטע את חופשתו וחזר לשירות כדי לסייע ליחידתו.

ביום 31.5.1990 נפל ראיף בעת מילוי תפקידו. הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בכפר יאנוח. הותיר אחריו הורים, חמישה אחים ושלוש אחיות – מעריף, מגיד, ראיד, עקל, מקנא, נדא, אניסה וענת.