בן גדעה ומתעב. נולד בישראל ב־1 באפריל 1943, הבן הבכור במשפחה בת שמונה ילדים. את לימודיו החל בבית הספר היסודי בכפר מע'אר והמשיך בבית הספר התיכון המקצועי בנצרת, במגמת נגרות. עוד בצעירותו נודע באהבתו לספורט ובחיבתו הרבה לים.

ב־8 במאי 1961 התגייס לשירות סדיר בצה"ל, ליחידת המיעוטים. לאחר כשנה השתחרר, בשל נישואיו והולדת בתו, מתוך רצון להקדיש יותר זמן למשפחתו. כעבור שנה, ב־15 במרץ 1962, התגייס לשירות קבע במשמר הגבול – ושם מצא את ייעודו. רמזי הצטיין כחייל ולוחם מסור, התנדב ראשון לכל משימה והעדיף פעמים רבות להישאר בפעילות מבצעית על פני חופשה בבית. מפקדיו העידו עליו כאדם חרוץ, ממושמע, אמיץ ובעל תחושת שליחות עמוקה.

ביום 14 ביוני 1969, בעת ששימש כמפקד צוות סיור סמוך לקיבוץ מעוז חיים שעל גבול ירדן, נפתחה לעבר אנשיו אש פתע. רמזי ספג את הצרור הראשון ונהרג במקום. בן עשרים ושש היה בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין במע'אר.

על גבורתו ומסירותו הוענק לו לאחר מותו עיטור המופת של משטרת ישראל.