נולד ב-23 באפריל 1953 בכפר הדרוזי בית ג'אן. ג'מאל החל את לימודיו בבית הספר היסודי בכפרו, ובהמשך למד שנתיים בבית הספר התיכון בכפר ראמה. לאחר מכן הפסיק את לימודיו כדי לסייע בפרנסת המשפחה.

במאי 1971 התגייס לשירות חובה והוצב במשמר הגבול. לאחר שסיים בהצלחה את מסלול ההכשרה שירת כלוחם ביחידה מבצעית, שם התבלט בכושר מנהיגות. הוא נשלח לקורס מפקדי חוליות ולקורס מ"כים, סיים אותם בהצלחה ומונה למפקד כיתה. במאי 1974 סיים את שירות החובה והחליט להמשיך בשירות קבע.

בשנת 1975 נשא את סמיה לאישה, ובמהלך השנים נולדו להם שלושה ילדים – רולא, סוהא ומונא. ג'מאל נודע כאב מסור ובעל משפחה אחראי, שדאג לכל פרט והקדיש זמן רב לבני ביתו.

בשנת 1976 הועבר לשרת ביחידה ללוחמה בטרור, בה שירת כארבע שנים. לאחר מכן הוצב בפלוגה כ"א. בין חבריו ליחידה היה מוכר כאדם נוח, קשוב ומרגיע, שתמיד ידע לתת עצה טובה. מפקדיו ראו בו מפקד אמין ומסור, בעל מוטיבציה גבוהה ושאיפה מתמדת להתקדם. כהוקרה על תפקודו נשלח לקורס נהיגה, בו הצטיין.

במהלך מלחמת שלום הגליל פעלה יחידתו בעיר צור, בשיתוף פעולה עם השב"כ. ב-4 בנובמבר 1983 חדר למתקן מג"ב בעיר רכב תופת עמוס בכחצי טון חומר נפץ, שהתפוצץ וגרם לקריסת המבנים. באסון צור השני נהרגו כשישים איש, בהם עשרים ושמונה מאנשי מערכת הביטחון – וג'מאל ביניהם.

ג'מאל היה בן 30 בנפלו. הוא נטמן בחלקת המשפחה בבית העלמין בבית ג'אן, והותיר אחריו אישה ושלושה ילדים.

בדברי ההספד עליו אמר מפקדו: "זמן רב יעבור עד אשר נתרגל לעובדה שמקומו של ג'מאל נפקד מאיתנו. ניסיונו הרב ותכונותיו האישיות, שרכש בתקופת שירותו ביחידה ללוחמה בטרור, שימשו דוגמה ומופת לכל מפקדי הכיתות ביחידה."

לאחר נפילתו נישא אחיו פריד לאלמנתו, סמיה, וגידל עימה את ילדיהם.

רב-סמל ג'מאל פארס מונצח בבית יד לבנים, באנדרטת החללים הדרוזים בעוספיא, באנדרטה לזכר חללי בית ג'אן, באתר ההנצחה לחללי משמר הגבול בצומת עירון ובאתר ההנצחה לחללי משטרת ישראל במכללת המשטרה בבית שמש.