בן עפיפה וסאלח. נולד בכפר הדרוזי ירכא ב-2.6.1948. את לימודיו היסודיים סיים בבית הספר בכפר, ובהמשך למד בבית-ספר מקצועי בעכו, שם רכש מקצוע מסגרות מכנית. צעיר פעיל, סעיד היה חבר בתנועת "הצופים", אהב ספורט והשתתף בפעילויות חברתיות שונות, בהן תרם רבות לרווחת הקהילה, בזכות יוזמתו ורצונו לעזור לאחרים.

סעיד גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1966, והתנדב לשרת ביחידת סיור. הוא עבר בהצלחה את קורס מפקדי החי"ר, והצטיין בתפקידי ההנהגה שהוטלו עליו. באחת ההערכות נכתב עליו: "חייל ממושמע, אחראי עד מאוד וסמל ליושר מקצועי. ביצע את המוטל עליו ללא דופי, ולא היו לו בעיות משמעת". סעיד השתתף עם יחידתו בקרבות מלחמת ששת הימים ועוטר באות המערכה. בתום שלוש שנות שירות חובה התנדב לשנה נוספת בשירות הקבע, ובשחרורו צוינה התנהגותו כ"טובה מאוד".

לאחר השחרור התקבל סעיד לעבודה במפעלי מתכת "קדמני", והצטיין בתפקידי ניהול שונים. הוא סיים בהצלחה קורס מנהלי עבודה מטעם המכון לפריון העבודה בחיפה וקורס מנהל עסקים בבאר-שבע, ויישם את הידע בעבודתו. בהמשך נשלח למלא משימות קשות בתנאים מאתגרים בים המלח ובנחל צין, בהן גילה עצמאות, מסירות ותושייה. הצלחתו הביאה למינויו למנהל "מפעלי מתכת הנגב", וביחד עם אשתו ושלושת ילדיו עבר להתגורר בבאר-שבע.

ביום 23.11.1984, בעת שירות מילואים, נפל סמל סעיד בעת מילוי תפקידו. הוא נטמן בבית העלמין האזרחי בכפר ירכא. הותיר אחריו אשה, שלושה ילדים, הורים ושבעה אחים ואחיות.

במכתב תנחומים למשפחה כתב מפקדו: "סעיד היה אחד המפקדים הבולטים ביחידה. אהבנו אותו, חיילים וקצינים כאחד. תמיד אהב לעזור והתנדב למלא את המשימות הקשות ביותר".