בן זמורד ואחמד. נולד בכפר בית־ג׳אן ב־1.4.1952, בכפר הידוע במסורתו רבת־השנים של שירות ומסירות לביטחון המדינה. שם גדל, התחנך ונספג בערכי העדה והקהילה.

ב־25.11.1969 התגייס לשירות חובה בצה״ל, בחיל הרגלים. בשנת 1973 הצטרף למשמר הגבול, שם נמנה עם מיטב הלוחמים, ובהמשך נבחר לשרת ביחידה המובחרת – הימ״מ. ביחידה זו הצטיין ביכולותיו המבצעיות ומונה למפקד צוות. מפקדיו תיארו אותו כאיש קרבות מנוסה, בעל ניסיון מבצעי עשיר, גישה אנושית ויחסי רעות ודוגמה עם לוחמיו ומפקדיו.

במהלך שירותו עוטר רביח באותות רבים: אות הימ״מ, אות מלחמת יום הכיפורים, אות השירות המבצעי ואות מלחמת שלום הגליל.

מעבר לשירותו הצבאי, היה רביח איש משפחה מסור. הוא נישא לתשאיע והיה אב לשאדי, חאלא ואחסאן. ביתו היה מלא חום ואהבה, תמיד פתוח לאורחים ולחברים. אהבתו הגדולה הייתה לשירה, והוא הרבה לארח ערבי שירה ואף להופיע בפני קהל.

ביום 11.11.1982, במהלך מלחמת שלום הגליל, נספה רביח באסון צור הראשון. פיצוץ עז החריב את הבניין בעיר צור שבו שכן הממשל הצבאי הישראלי לצד כוחות רבים, וכתוצאה ממנו קרס המבנה. באסון הכבד נהרגו כמאה איש, בהם שבעים ושישה מאנשי כוחות הביטחון – ורביח ביניהם.

רב־סמל ראשון רביח היה בן 30 בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בכפר בית־ג׳אן. הותיר אחריו אישה, שני בנים ובת.